ממן מסופי מטען נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

הדיון קבוע להיום לדיון בבר"ל ואין מקום בדיון בבר"ל לסיכומים בכתב, במיוחד כאשר מדובר בנושאים שכבר נדונו בפסיקה ארוכות ורבות במהלך השנה וחצי האחרונות. אני מורה על סיכומים בעל פה.

ניתנה והודעה היום ג' שבט תש"ע, 18/01/2010 במעמד הנוכחים.

רחל ערקובי, שופטת

החלטה

החלטה זו מתייחסת לשני תיקים – 170720/09, 169207/09 שבהן הטיעונים נשמעו במאוחד.

הדיון היום קבוע לשמיעת הבקשה לרשות להתגונן. המצהירה מטעם הנתבעות לא התייצבה לחקירה, לא זו אף זו, במהלך הסיכומים בית המשפט שמע טענות עובדתיות חדשות שזכרן כלל לא בא במסגרת הבקשה.

בפני תביעת מיטיב בתיק 170720/09. המדובר בתביעה על סך של 4,284 ₪, כאשר הנתבעת חולקת על העובדה שמדובר באירוע תאונתי, בעוד שאת הנפגע היא פיצתה.

בהעדר התייצבות המצהירה, אני סבורה כי אין להידרש לטענה זו כלל.

במיוחד נכונים הדברים כאשר התצהיר לוקה בהעדר פירוט, כאשר כל שנטען הינו שיש יסוד לטענה שהתקיים שימוש בדמות פריקה וטעינה, אשר חורג מתחולת הוראת חוק הפלת"ד, כלומר, לא נטען כי אין בפנינו תאונת דרכים אלא כי יש יסוד להניח שאולי זה כך, כאשר המדובר בפניה של התובעת, שעל פי התצהיר מטעם הנתבעת של הגב' לוינסון, שכאמור לא התייצבה לחקירה על תצהירה, כבר בפברואר 2006 התקבלה הדרישה אצל הנתבעות ולא פורט בתצהיר ולו ברמז איזה בדיקה נעשתה מאז לעניין שאלת תאונת הדרכים, כן או לא.

בנסיבות אלה אני סבורה שאין לקבל טענה זו.

לעניין הטענות העובדתיות שעלו המתייחסות לסכומים הנתבעים.

התובעת צירפה דו"ח אשר בחלק התחתון שלו מפורט הסכומים ברוטו שהועברו, כאשר היא תובעת רק את הסכומים, בכל מקרה, בית המשפט יאשר רק את הסכומים, שבית המשפט המחוזי אישר או שלא נשללו כסכומים שהתובעת זכאית להם על פי ערעור אזרחי 1392/07, ולמה הכוונה – ערעור זה עסק בזכות המיטיב, המעביד, לקבל מחברת הביטוח את תגמולי ההטבה ובין היתר נאמר שם שבעניין עלויות המעביד עמדתו של בית המשפט המחוזי הינה שהמעביד אינו זכאי לתבוע את עלויותיו שלו מן הטעם שהעובד לא יכול היה זכאי לקבלם.

מכאן, שכאשר מדובר בעלויות שהעובד היה זכאי לקבל, כגון הפרשה לקופת גמל של העובד, מבטחים לעניין הרצף הפנסיוני, הרי גם המעביד זכאי לקבל.

לכן, כאשר התובעת עותרת לקבל את הפרשותיה בעבור העובד לקרן כנרת, קרן מבטחים וקרן סמדר, בהתאם לדו"ח שצירפה לכתב תביעתה, הרי היא זכאית לקבל סכומים אלה.

לעניין ההבדלים שאליהם טוען ב"כ הנתבעות, מעבר לעובדה שהנושא כלל לא פורט בתצהיר שצורף לבר"ל והטענה כלל לא עלתה במסגרת הבר"ל, הרי כאשר מעיינים בכתב התביעה עולה, התובעת עותרת לקבל את הסכומים המפורטים בדו"ח בחישוב ברוטו. כך למשל, מענק רווחים מופיע בנספח 5 או עמ' 2 לנספח 4 את הסכום שמתייחס לכל השנה ששולם באפריל 2002 והתובעת עותרת לקבל רק את החלק היחסי בעבור 16 הימים שעליהם היא שילמה. אולם, הדברים נאמרים אגב אורחה משום שהדבר כלל לא עלה במסגרת הבר"ל.

לעניין החישוב, עקרונות החישוב נקבעו על ידי כב' בית המשפט המחוזי בע"א הנ"ל ואני סבורה, כי אין מקום להידרש לכך בשנית, לאחר שבית המשפט המחוזי נתן פסק דין מנחה ובית המשפט השלום כערכאה הנמוכה אמור להיות מונחה על ידו, מה גם, שבעניין אחר תיק אזרחי 36193/06 כבר פסקתי באופן דומה ולפיכך, אני קובעת, כי יש לבצע את החישוב בהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי בעניין הנ"ל.

נקודה אחת נוספת שאליה בית המשפט המחוזי לא נתן עדיין את דעתו ונפסקה על ידי במסגרת פסק דין בתיק 25203/08, והתיקים המאוחדים עמו, ונוגעת לאופן חישוב ניכוי דמי הפגיעה שמתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, שם קבעתי כי דרך החישוב הנכונה היא קביעת סכום הפיצוי שהמעביד זכאי, היינו – במגבלת שילוש השכר, מס הכנסה עד לגובה של 25%, מתוך סכום זה יש להפחית את דמי הפגיעה ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, נטו, היינו – דמי הביטוח הלאומי ללא רכיב מס ההכנסה הרעיוני.

אני סבורה, שיש להכיל גם בתיק זה את מסקנתי באותו עניין ומהנימוקים שפירטתי שם.

אשר על כן, בכפוף לכל האמור לעיל ובכפוף לאופן החישוב הנ"ל, אני דוחה את הבר"ל בשתי הבקשות.

הנתבעות תשלמנה הוצאות בגין כל אחת המבקשות בסך של 700 ₪ + מע"מ.